במשרד התחבורה רוצים לנצל את המשבר כדי לבצע שינויים תחבורתיים מרחיקי לכת לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים, אולם הכדור בידי ראשי הערים והשאלה האם הם יזדרזו לאמץ את התוכנית בלי סיוע תקציבי וביורוקרטי מההמשלה הבאה?
תושבי ערים רבות ברחבי העולם עומדים לצאת מהסגר למרחב עירוני ותחבורתי חדש, שונה מזה שהורגלו לחיות בו. בניו יורק, למשל, מתכנן ראש העיר ביל דה בלאסיו להוסיף 160 ק"מ של רחובות ללא מכוניות לקראת היציאה מהסגר, כדי שהתושבים יוכלו לשמור על מרחב אישי גדול ובטוח כשהם הולכים ברחובות העיר. בבריסל הוגדר מרכז העיר כאזור שבו מותרת הנסיעה במהירות של 20 קמ"ש בלבד והרמזורים כולם מהבהבים - כך שניתנת עדיפות להולכי הרגל. ליטא מתכננת לפתוח שטחים ציבוריים לברים ובתי קפה, כדי לאפשר ריחוק פיזי בין הלקוחות.
בפריס, ניצלה ראש העיר אן הידלגו, את משבר הקורונה כדי להרחיב מיידית את רשת שבילי האופניים בעיר ב-650 ק"מ. בהולנד, מתעוררת כעת יוזמה שקוראת "לחגוג את הקיץ ברחובות", לפנות את המכוניות מהכבישים ולייצר מרחב מרווח לספורט, משחקים, ומפגשים, וגם להפוך את הסביבה לירוקה יותר, על הדרך. "חופשה בתוך העיר", הם קוראים לזה, בימים שבהם כלל לא בטוח מתי יוכל הציבור לטוס שוב לחו"ל.
ומה בישראל ?
מציאות הקורונה החדשה גרמה לערים רבות להסתער על ההזדמנות ולעצב את המרחב הציבורי באופן שמציב בראש סדר העדיפויות את הולכי הרגל. העיריות מפקיעות את השטחים הציבוריים מכלי הרכב הפרטיים ומעבירות אותם לציבור הרחב. לעתים מדובר בצעדים זמניים, אבל לעתים מדובר במציאות חדשה וקבועה בשטח.
אולם בישראל עוד לא נרשמה התגייסות רחבה של ערים לשינוי המרחב והתאמתו לעידן החדש. החריגות הן עיריית תל אביב ניצלה את התרדמת העירונית כדי להאריך את מסלולי האופניים בעיר ב-20 ק"מ, ועיריית רמת גן, שם החליט ראש העיר כרמל שאמה הכהן להסב חלק ממסלולי החניה הסמוכים לבתי הקפה למקומות ישיבה מרווחים. באופן הזה, יוכלו תושבי רמת גן לשבת בבתי העסק, שהמציאות החדשה מחייבת אותם לייצר מרווח בין השולחנות.
כעת, משרטטים במשרד התחבורה ומנהל התכנון 'אסטרטגיית יציאה' משלהם, ומקווים לדרבן את ראשי הערים להצטרף לטרנד העולמי. המשרד הגיש לראשי ערים בישראל תוכנית שעוסקת בשדרוג המרחב הציבורי להולכי רגל ורוכבי אופניים, באופן שיאפשר שהות והתנידות תוך שמירה על ריחוק חברתי. מדובר בהרחבה של תשתיות לרוכבי אופניים, הולכי רגל וכלל "המשתמשים הרכים", בצורה שתאפשר את ההתניידות הנדרשת והשהות במרחב, תוך שמירה על בריאות וביטחון המשתמשים.
במסמך, שחבר משרד התחבורה ומינהל התכנון, מוצעים פתרונות אופרטיביים המאפשרים לרשויות לחשוב, יחד עם התושבים והעסקים, מהו המרחב הציבורי האולטימטיבי עבורם בעת הזו, וביתר שאת באזורים או ברחובות שבהם מעוניינת הרשות לעודד פעילות מסחרית של חנויות פתוחות, וברחובות עם מדרכות צרות, שאינן מאפשרות שמירת מרחק.
בין היתר, מוצע להקצות נתיבים המיועדים בימי שגרה לנסיעת רכב פרטי או לחניה, לטובת תנועות "רכות" בימי שגרת קורונה. למשל, יצירת רצועת הליכה נוספת במפלס הכביש. אפשרות נוספת היא הגדלת מרחב רכיבה, באמצעות הורדת נתיב מרחוב רב-נתיבי ויצירת נתיב אופניים או שביל אופניים עם אמצעי הפרדה. דוגמה אחרת היא יצירת מצב שבו רחוב דו-נתיבי ודו-סטרי, ישמור על כיוון נסיעה אחד לכלל כלי הרכב וכיוון הנסיעה השני ייועד לאופניים בלבד.
הצעה נוספת ומעניינת נוגעת לשינוי מוחלט בהקצאת הדרך, באופן שבו המרחב יוקצה למרקם החיים החברתי של דרי המקום. למשל, רחוב ייחסם לתנועת כלי רכב בשעות מסוימות או לאורך כל היום, ובכך ירווח הרחוב לתנועת הולכי רגל או לרוכבי אופניים.
משרד התחבורה מציע לעיריות להפחית את מהירות הנסיעה באזורים מוגדרים ל-30 קמ"ש לכל היותר, לטובת יצירת סביבה בטוחה יותר לנסיעה משולבת של אופניים וכלי רכב. כמו כן מציע המשרד לצמצם נפחי התקבצות בעת המתנת הולכי רגל לרמזור ירוק, באמצעות עדכון הזמנים לחציית הולכי רגל ורוכבי אופניים ברמזורים, או באמצעות הרחבה, על ידי התקנים מאושרים וסימון, של שטח ההמתנה.
עיקרי ההמלצות של משרד התחבורה
■ להעביר נתיבי נסיעה וחניה לכלי רכב לטובת הולכי רגל ורוכבי אופניים
■ לחסום כבישים לכלי רכב בשעות מסוימות של היממה
■ להגביל את מהירות הנסיעה באזורים מסוימים ל-30 קמ"ש
■ לשנות את תזמוני הרמזורים כדי למנוע התקבצות של הולכי רגל במעבר חציה
■ להסב אזורי חניה לאזורי שהייה, פנאי וספורט
היישום תלוי בראשי ערים
מהי רמת הישימות של התוכנית? בישראל המרחב הציבור בערים רבות משועבד לרכבים הפרטיים, וגם ניסיונות להסב נתיבים לנת"צים, נתקלו בקשיים ומהמורות שהערימו ראשי הערים עצמם. לא כולם רוצים לעשות את המהפכה של פריז בשטחם. השלטון המרכזי יכול להמליץ, אבל ברמת הביצוע, לא בטוח שראשי הערים ירצו לערער את הסטטוס קוו העתיק מול תושבי העיר הפרברית המחזיקים ברכב פרטי, ואפילו לא מול תושבי העיר העירונית תל אביב.
אמיר כוכבי, ראש עיריית הוד השרון, אומר שהוא מעוניין בהרחבת המרחב העירוני המוקצה לתנועה לא ממונעת, גם בהבנה שזה יהיה על חשבון מקומות חניה ונתיבי תנועה. עם זאת, לדבריו ההמלצות צריכות להיות מתורגמות למדיניות תקציבית וביורוקרטית שתאפשר לרשויות מהלכים אלה.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים אומר שהם "בוחנים את ההמלצות ורעיונות נוספים שעלו בחיוב כמובן. לאחרונה אף זימנתי התייעצות עם גורמים מקצועיים, על מנת לבחון אפשרויות שינויים תחבורתיים מהירים, שיבטיחו את בריאותם ובטיחותם של הנהגים והולכי הרגל בעיר".
"בזכות הדרך", הוא מיזם שהשיק משרד התחבורה לפני כשנה, במטרה לעודד את הרשויות לקדם זכות דרך לרוכבי אופניים, בהשקעה של 6-10 מיליון שקל לפרויקט ברשות. באין ממשלה, התוכנית הוקפאה, אך במשרד התחבורה מקווים שתשוב ליישום בקרוב.
מקור הכתבה, גלובס, שני אשכנזי 06.05.2020
להמשך קריאה על פרויקט מגורים חדש בדלאס בעידן פוסט קורונה