החלפת הקרקע המקומית או הוספת שכבת מילוי כהכנה להקמת גינה, היא אמנם פרקטיקה מקובלת בגינון הישראלי, אך היא לא בהכרח נחוצה ולעתים עלולה לגרום לבעיות. בכתבה זו נפרט על ההשלכות של תופעת ערבוב סוגי קרקעות ונמליץ כיצד לפעול נכון בשלב תכנון הגינה
מאת: אייל אטלי ועדי גנות, 'גינה וערוגה עיצוב והקמת גנים'*
פעמים רבות מדי אנחנו נתקלים בתופעה מצערת שהושרשה בחברה הישראלית, תופעת ערבוב הקרקעות. בשלב ההכנות לבניית הבית חופרים באדמה המקורית אם לשם הקמת מרתף או לביצוע היסודות, ולאחר סיום הבנייה משום מה נוטים להכניס אדמה חדשה ממקור אחר לגמרי. המנהג הרווח הוא להביא אדמה שקרויה בשפה הלא מקצועית - 'אדמת חמרה גננית', כי מה כבר יכול להיות? אדמה זו אדמה, לא? אז זהו, שלא.
לסוג הקרקע יש השפעה אדירה על הגינה. בכתבה זו נסקור מעט את ההשפעות של סוג הקרקע על הגינה, נפרט על ההשלכות של תופעת ערבוב סוגי קרקעות, נמליץ כיצד לפעול נכון בשלב תכנון הגינה ומהי הבחירה הנכונה ביותר עבור הגינה שלכם.
כשמתכננים ומקימים גינה, יש גורמים רבים שצריך להביא בחשבון, כדי שהחזון העיצובי שלנו יתגשם. לרוב מתחשבים בפרמטרים אקלימיים שקשורים לאזור בארץ שבו נמצאת הגינה, המפנים השונים של שטחי הגינון (אין דין גינה במפנה צפוני כדין זאת שבמפנה דרומי), בודקים אלו צמחים יתאימו לפרמטרים האלה ולרעיון העיצובי, ועוד. הבעיה מתחילה כשהתכנון לא מתייחס לפרמטר החשוב של סוג הקרקע, וזה די מפתיע מאחר והקרקע היא התשתית של הגינה ומבלי להכיר את המאפיינים שלה, לא נצליח להקים גינה בריאה שתשגשג לאורך שנים.
חוסר ההתחשבות בקרקע המקומית וערבובה עם קרקע מיובאת, יוצר בעיות רבות שנובעות מהרכב לא אחיד של אדמה. הדבר משול לניסיון להרכיב חלקים משני פאזלים שונים לפאזל אחד גדול (אל תנסו את זה בבית, זה מתסכל). צריך להבין שהקרקעות שונות אחת מהשנייה עקב תהליכים שעברו לפני מיליוני שנים אשר קשורים ללחצים, לטמפרטורה ולאקלים שאליו הן נחשפו. תהליכי היווצרות הקרקע השונים יוצרים אדמות שונות בתכלית, הן בהרכב הכימי והן בהרכב הפיזי שלהן ולכן לכל קרקע מבנה משלה שמגדיר את כמות ההשקיה שצריך לתת לצמחים, את שיטות הדישון וההזנה, את חומרי הדישון ועוד.
.jpg "גם במקומות בהם יש הפרשי גבהים, אין מנוס מתוספת אדמה")
תופעת ערבוב קרקעות נובעת לרוב מחוסר ידע. קרקעות ומגוון התהליכים שמתרחשים בהן הם מורכבים ביותר ומהווים אתגר גדול למדע עד היום, ולכן אין זה מפליא שרוב האנשים לא מבינים את תפקידה של הקרקע. ישנם סוגים רבים של קרקעות בישראל, באופן גס מדברים על קרקעות כבדות (טרה רוסה, רנדזינה ועוד) וקרקעות קלות (אדמת חמרה, חול דיונות). השוני בין כל סוג קרקע הוא תהומי ונוגע למבנה הפיזיקלי ולתכונות הכימיות שלו.
.jpg "טיוב אדמה מקומית בעזרת קומפוסט")
איך נדע כמה להשקות? אם יש לנו אזור של חמרה שמחלחל נהדר וממש לידו אזור של אדמה כבדה שמחלחל פחות (השונות לעיתים היא במרחק של פחות ממטר), צמחים עלולים "לטבוע" ולהירקב. כאשר מוסיפים קרקע קלה כמו חמרה על קרקע כבדה, עלולות להיווצר פאזות של חלחול. הפאזה העליונה והחולית של הקרקע תחלחל מהר בעוד הפאזה התחתונה של האדמה הכבדה תחלחל לאט ואף יאגרו עליה מים. מצב כזה עלול ליצור בעיות של חוסר איוורור ותחלופת גזים בין הקרקע לאטמוספירה וכתוצאה מכך, ריקבון בבית השורשים ותמותה של עצים ושיחים.
.jpg "לפני הקמת גינה, בדקו את סוג הקרקע המקומית")
איך נדע כמה לדשן? מה עושים אם בצד אחד יש אדמה שהדשן בה נשאר זמין לצמחים לזמן קצר בלבד וממש חצי מטר משם יש צמח שהאדמה סביבו מאפשרת קליטה לאורך זמן?
סיבה נוספת ש"אחראית" לבעיית ערבוב הקרקעות בישראל, ואולי הסיבה העיקרית, היא המיס-קונספציה שאדמת חמרה היא האדמה הטובה והפורייה ביותר מכל אדמות ישראל. האם זה נכון? זה תלוי...
חמרה היא אדמה מדהימה ומרתקת במבנה ובהרכב הכימי שלה, כמו כל סוג קרקע. יש לה הרבה יתרונות ולא מעט חסרונות, נבחן כמה דוגמאות (וזה על קצה המזלג..).
לחמרה יש קצב חילחול מהיר ובכך נמנעות תופעות של הצפות והצטברות מים ללא יכולת ניקוז(מים עומדים). דוגמה נוספת קשורה לדישון - כשמדשנים צמחים בקרקע מסוג חמרה רוב חומרי ההזנה נשארים זמינים לצמחים לאורך זמן. בנוסף, חמרה נוחה מאוד לעיבוד ביחס לקרקעות כבדות.
הצדדים הפחות מחמיאים של אדמת חמרה הם שהיא ענייה בחומר אורגני ולכן יש צורך להוסיף חומר אורגני (קומפוסט) וחומרי הזנה (דשן) לאורך השנה אחרת הצמחים יסבלו ממחסורי הזנה קשים. חמרה מתנקזת מהר כפי שכבר ציינו וזו דלת מסתובבת, כי בימי הקיץ צריך להשקות לעתים תכופות מאוד לעומת קרקעות כבדות.
.jpg "הכנת קרקע מקומית בגינה")
בניגוד לחמרה, הקרקעות הכבדות בארץ עתירות מינרלים וחומר אורגני שמזינים את הצמחים, הן עשירות בחיידקים, תולעים ופטריות שמחזקות את ה'מערכת החיסונית' של הגינה. יתרון נוסף ומשמעותי של אדמות כבדות על פני אדמת חמרה הוא שהן דורשות פחות השקיה כיוון שהמים אחוזים בקרקע בצורה הרבה יותר טובה והקרקע נשארת לחה באזור בית השורשים. לצורך ההשוואה, באדמת חמרה נשקה פי 2 או פי 3 מאשר באדמה כבדה.
לכן כאשר אתם מקימים גינה, השקיעו זמן בקריאה על סוג הקרקע שלכם, אולי תדברו עם חקלאי מקומי או תתייעצו עם בעל מקצוע על מנת להכיר טוב יותר את האדמה שמאפיינת את האזור שלכם.
יכול מאוד להיות שיש לכם "זהב" בידיים ואתם מוותרים עליו בשביל משהו הרבה פחות טוב ועוד בתשלום, בזמן שפשוט יכולתם להשאיר את הקרקע המקומית עליה הבית שלכם עומד. כמו כן, אם תכירו טוב יותר את הקרקע שלכם, בין אם זה חמרה או אדמה כבדה, תדעו לעשות את ההתאמות הנדרשות בכל מה שקשור להשקיה (פריסת צנרת, זמן השקיה וכו'), דישון והוספת קומפוסט, טיפול במחלות ועוד.
קרקע היא דבר מרתק ואם אתם רוצים להצליח בגינה, לימוד תכונותיה הוא מפתח חשוב להצלחה. אז צאו להכיר את הקרקע שלכם ותגלו עולם מרתק שלא נגמר אף פעם.
*אייל אטלי, אגרונום ועדי גנות, מעצבת נוף, 'גינה וערוגה', עיצוב והקמת גנים'
להמשך קריאה על שילוב אלמנטים של מים בעיצוב הגינה