גיאופיטים- הגיע זמן השתילה

כתב: גדעון לוריא

לכל צמח תנאים מיטביים המתאימים לו. חלק מן הצמחים-כמו בת קלה, צבעוני נרקיס חצוצרה ופרסיה זקוקים לצל כדי להגיע להתפתחותם המרבית; לעומת זאת, באחרים - כמו השושן, סיפן ואקוניטום - יגרום מחסור באור להפלת הפרחים. צמחים נמוכים כמו נרקיס, כרכום ורקפת מומלץ לשתול במסלעות או במרוכז, כדי ליצור כתמי צבע. צמחים דקים וגבוהים כמו איקסיה, סיפן ופרסיה יוצרים מופע נאה כאשר הם נשתלים בצפיפות, ואילו צמחי נורית וכלנית ניתן לרווח ולקבל כתמי צבע פזורים במשך זמן ארוך. פקעות של כלנית ונורית אפשר לנעוץ בתוך הדשא, ופריחתן תרענן את מראהו בחורף, כאשר אינו במיטבו; באביב ישמיד הכיסוח את הכלנית המתיבשת, וירק הדשא יתפוס את מקומן. יש שהכלניות שבות ומופיעות בחורף שלאחר מכן.

כאשר שותלים שתיל רואים היכן השורש והיכן נוף. לא כן בפקעות ובצלים. בחלק מהמיקרים לא מזהים היכן השורש והיכן יצמח הנוף. בחלק מהצמחים כמו ההיפיאסטרום והשושן השורשים קיימים על הפקעת.

כיון שתילה

באופן כללי, בבצלים בצד הרחב נמצאת עוגת הבצל שקל לזהותה ברוב המקרים, צד זה תמיד יפנה בשתילה כלפי מטה. בפקעות לא תמיד ניתן לזהות את הכיוון. בפקעות חילופיות בהם מסירים את פקעת האם מפקעת הבת רואים את מקום פקעת האם ומקום זה יהיה כלפי מטה ברוב המקרים כמו בסיפנים, פרזיות איקסיות, ספרקסיס ועוד. ברקפת שותלים כאשר הצד החלק כלפי מטה ושאריות הנוף בחלק הכעור כלפי מעלה, בכלנית בניגוד לרוב הגאופיטים (הצד הרחב כלפי מטה) שותלים אותם עם החלק המחודד כלפי מטה, בנורית שותלים כאשר השורשים המעובים נמצאים כלפי מטה. שתילה הפוכה או על הצד תאלץ את הצמח להתהפך, פעולה הנמשכת במקרים הטובים מספר ימים או שבועות ובמקרים קיצוניים לא יצמחו כלל הפקעות או הבצלים ובמקרים קיצוניים צימוח הפוך יגרום לגבעול הפריחה התארך לכיוון הקרקע. ולהוציא את הבצל או הפקעת מתוך הקרקע לאוויר. הדבר מתרחש בשושנים למינהם. מומלץ להיוועץ ולקרוא הנחיות לפני השתילה.

עומק שתילה

קיימת תורה שלמה לגבי התנהגות גאופיטים בעומקים שונים ומכונה קנטינה של הגאופיטים.
בדרך כלל שתילה שטחית נקבל בצל או פקעת שטוחים ודקים, ואילו שתילה עמוקה תיתן לנו גאופיט ארוך וגבוה.

ולעינינו הוא הפרח שיפרח מהגאופיט. שתילה בעומק הנכון תניב פרח יפה ובאורך מקסימלי. בפקעות נהוג לומר שעומק השתילה הוא פעמיים גובה הפקעת. אולם הדבר אינו נכון לגבי מרבית הפקעות והבצלים. ולמשל היפיאסטרום, אמריליס בלדונה, טולבכיה, ינקינטון ועוד בצלים בהם צוואר הבצל גבוה שותלים כאשר הגבעול בולט מעל הקרקע וכתפי הבצל מכוסים ב3-2- ס"מ עפר. מצד שני בצלים הפורחים בחורף ומקורם באזורים קרים שותלים בעומק של בין 7-5 ס"מ כמו הנרקיסים, נרקיסי החצוצרה, הצבעוני, לאוקויום ועוד, השושניים בהם מערכת השורשים החדשה מתפתחת בבסיס גבעול הפריחה מכסים את הבצלים בין 10-7 ס"מ שתילה רדודה תננס את הפרח.
קצרה היריעה לתאר את כל הגאופיטים במאמר זה רצוי להיוועץ במוכרים, לקרוא את ההנחיות על גבי השקית או לשאול מומחים בכדי לא לשגות וליהנות מיופי הפריחה של הגאופיטים בגן.
מבחר גאופיטים
כרכום - Crocus

צמח פקעת רב שנתי ממשפחת אירוסיים Iridaceae. הפרחים גדולים דמויי משפך בעלי מגוון רחב של צבעים בגובה בין 10 ל15 ס"מ, הם פורחים לפני הופעת העלים בסתיו ובחורף. זמן רכישתם לקראת הסתיו. ניתן לגדלם בתוך הבית בצלוחית עם מים. מקום הגידול מואר אבל לא שמש ישירה. כאשר מפריחים את הבצלים במים בבית עם גמר פריחתם יש לשתול את הבצלים בגינה. בתום הגידול החורפי אוספים את הבצלים, מנקים ושומרים במחסן לשתילה בסתיו הבא.
שימושים בגינה בשפות הערוגות כגבול ובמסלעות. מרחק בין הצמחים 5 ס"מ ועומק שתילה 3 ס"מ מעל לפקעת.
שושן - Lilium

צמח נוי ממשפחת השושניים. בעלי בצל המורכב מגלדים. הסוג שושן כולל כ80- מינים ומספר רב של זנים ובני כלאיים. בארץ גדל בר וכצמח נוי השושן הצחור L. candidum בעל גבעול ירוק בגובה עד 1 מ' ופרחים לבנים במסודרים באשכול, הפרחים דמויי פעמון ומאבקיהם צהובים. קימים קבוצות נוספות של שושן אסיתי (צבעוני), אורינטלי (צבעוני עם פרחים גדולים) והכלאות בין מיניות בין הלבן (לונגיפלורום) לבין השושן הצבעוני (אסיתי ואורינטלי).
בארץ נפוץ ביותר בגידול מסחרי הוא ש. ארוך הפרח (L. longiflorum) מגדלים אותו בקנה מידה נרחב ביפן ובצפון מזרח ארה"ב. מיועד בעיקר להפרחה ולעציץ פורח אולם גובהו והעלווה הירוקה שלו יכולה להתאים גם לגינון. שושן זה מגדלים ומרבים בהצלחה בארץ, היום קימים זנים שהבולטים בינהם הם האוסנת ומג'י בלנש.
שימושים בגינון בעיקר בקבוצות, משמש גם כפרח קטיף. בצמח זה חשוב להקפיד על עומק שתילה של 10 ס"מ מעל הפקעת. בשתילה שטחית יתקבל פרח נמוך או ללא פקעי פריחה. בחוף חיב שמש מלאה לפריחה ואילו בקיץ ובתקופות הסתיו והאביב שותלים בחצי צל זמן שתילה אוקטובר ינואר פריחה ינואר אפריל.
כלנית Anemone
צמח ים תיכוני ממשפחת הנוריתיים Ranunculaceae שתפוצתו משתרעת בארצות מזרח הים התיכון ודרום אירופה. הוא מקובל כגידול חקלאי בארצות אירופה ובמידה מצומצמת באמריקה. הו צמח פקעת עשבוני, רב שנתי, בנתון בתרדמה בתקופת הקיץ היבשה. בשנה הראשונה עשויה הפקעת להיראות עגולה ןרגולרית או מאורכת ודמוית גזר, יש שהיא עגולה ומכילה אונות צדדיות. פקעת בת שנים אחדות היא גוש של מרכזי צמיחה אחדים, חלקם חיוניים, חלקם חסר חיונייות. מצב זה נימשך עד לתמותה מוחלטת של כל הפקעת. אורך חיי הפקעת עשוי הגיע עד כ5- שנים. מתאים לשתילה בקבוצות נותן גושי פריחה כאשר ממריצים במשך כל החורף. מתאים גם לשתילה בתוך הדשא לפריחה חורפית כאשר הדשא אינו במיטבו. ברכישת פקעות כלנית חשוב להקפד שהם יהיו רגולריות כמה שניתן.
תקופת הפריחה הטבעית היא מסוף פברואר עד מאי. עונת הפריחה מושפעת מטמפרטורת הסביבה, וכל עוד נמוכה הטמפרטורה, הפריחה נדחית. מספר הפרחים בצמח גדל ככל שעולה גודל הפקעת. עם סיום תקופת הצמיחה (מאי-יוני) נכנסת הפקעת לתקופת תרדמה.
טיפול בפקעות (קירור) לפני השתילה מקדים את תקופת הפריחה.
מחלות: קולטוטריכום Colletotrichum acutatum גורם לסילסול בעלים ובגבעול הפרח, התנוונות עד לתמותת הצמח. קשיונה Sclerotinia גורמת לנבילת עלים ובסופו מתמותת הצמח כולו.
נורית - Ranunculus
צמח רב שנתי ממשפחת הנוריתיים, בעל ציצת שורשים מעובים (פקעת) המהווים מאגר לצמח. מוצאו באסיה הקטנה ובארצות הים בתיכון. פיתוח זנים תרבותיים נעשה בהולנד וצרפת, ומרכז הגידול עבר לקליפורניה, לדרום אפריקה ןליפן. בארץ רווח משנות ה40- בקנה מידה קטן, אך ניכרת בו עליה הודות לאפשרויות הכלכליות שבו. בגידול החקלאי מקובל להבחין בקבוצות של נורית על פי מקור הצמחים (מבחינת הטיפוח) ומבנה הפרח (מלא או ריק). הגידול לגננות מבוסס בעיקר על תערובת צבעים וגוונים. החלוקה לזנים מבטאת את צבע הפרחים. בארץ קים הזן אביב או ריינבו.
תקופת הפריחה הטבעית היא מסוף פברואר עד מאי. עונת הפריחה מושפעת מטמפרטורת הסביבה, וכל עוד נמוכה הטמפרטורה, הפריחה נדחית. מספר הפרחים בצמח גדל ככל שעולה גודל הפקעת. עם סיום תקופת הצמיחה (מאי-יוני) נכנסת הפקעת לתקופת תרדמה.
טיפול בפקעות (קירור) לפני השתילה מקדים את תקופת הפריחה.
הפגעים העיקריים: מק שורש Rhizoctonia קשיונה Sclerotinia ופוזריום Fusarium oxysporum ומחלות נגיפיות הגורמות להתנוונות הצמח ועיוותים בפריחה.
בת קלה - Zantedeschia

סוג ממשפחת הלופיים Araceae הכולל 8 מינים וזנים רבים, השונים זה מזה בעיקר בגודל בעלים ובצורתם. הצמחים עשבוניים, רב שנתיים, בעלי קנה שורש עבה, דמוי פקעת. הם מפתיעים בטיב תפרחתם שהיא שזרה עבה הנושאת פרחים ועטופה במתחל גדול ופתוח שצבעו לבן, צהבהב חיוור או צהוב כל העלים בסיסיים ובעלי פטוטרת ארוכה. טרף העלה דמוי חץ, רומח או לב ועורקיו נוטים הצידה. הפטוטרת עבה וספוגית. בטעות קראו לצמח זה "קלה" הצמח קלה אינו מצוי בארץ.
הפריחה בחורף ובאביב. עמוד התפרחת ארוך, שזרת הפרחים חבויה בחלקה הגדול בתוך המתחל ונושאת את הפרחים העליוניים בחלקה התחתון ואת הפרחים האבקניים מעליהם.
הריבוי באמצעות זרעים או חלקי קנה שורש. הצמח זקוק לגידולו לאדמה עשירה מאוד ולמיים רבים, וכן לאור שמש ולטמפרטורה שאינה נמוכה מ17- מ"צ.
בישראל מגדלים בעיקר בת קלה חבשית Z. aethiopica שמוצאה אינו מאתיופיה, אלא מנטל ומארץ הכף. טרפי העלים חלקים, מחודדים בראשם ודמויי לב או חץ בבסיסם. המתחל ריחני, דמוי פעמון ומתמשך לחוד. צבע המתחל לבן בדרך כלל, ואורכו עשוי להגיע עד 20 ס"מ ויותר.
נרקיס - Narcissus

צמח נוי ממשפחת הנרקיסיים. הסוג כולל צמחי בר בארץ וצמחי נוי. מספר הזנים התרבותיים עולה על 4,000 אך מועטים בלבד מאלה מסוגלים לגדול ולהתרבות בארץ, בגלל טמפרטורות אביב גבוהות מדי. החשובים בין זני התרבות הם Paperwhite וGrand soleil d'or- מהם בוררו בישראל שני זנים "גליל" ו"זיוה".
הבצל רב שנתי, עשוי גלדים בשרניים המכילים חומרי תשמורת ואוקסלט הסידן, המגן על הבצל. הגבעול עגול או פחוס, נבוב וחסר עלים. הוא נושא פרח יחיד או פרחים אחדים, בהתאם לזן. בדרך כלל צבע הפרחים לבן או צהוב, והם עשויים להיות ריחניים מאוד.
הנרקיסים הם צמחי נוי עממיים ומקובלים, הפרחים קישוטיים מאוד, ריחניים לרוב ומקדימים לפרוח בסתיו, הפרחים תופסים מקום חשוב בתרבות הגננית. ניתן לעכב את פריחתם על-ידי החזקת הבצלים בחדרים מחוממים ל30 מ"צ, ובצורה זו לכוון את הפריחה לתוך החורף.
מיני הנרקיס: סמרי N. jonquilla בעל עלים גליליים וירוקים ופרחים צהובים וריחניים. מוצאו בדרום אירופה וצפון אפריקה; עטור - N. pseudo-narcissus בעל תפרחת המכילה פרח יחיד. עלי העטיף לבנים והעטרה צהובה. מוצאו באירופה; פייטני - N. poeticus בעל פרחים ריחניים שבהם לבן והעטרה אדומה; בארץ גדל בר וכצמח נוי הנרקיס המצוי - N. tazetta שמוצאו באסיה, פרחיו ריחניים, עטיפם לבן והעטרה צהובה.
שותלים את הנרקיס בסתיו. כחודשיים לאחר הנביטה מתחילה הפריחה. בצל גדול מסוגל להצמיח 3-1 גבעולי פריחה. משך הפריחה - משבועיים עד חודש ימים.
המחלות העיקריות הפוגעות בגידול הן: פוזריום הנרקיס Fusarium oxysporum narcissi הגורם לניוון הצמחים ולריקבון הבצל, סטגונוספורה Stagonospora curtisii גורמת לכתמי עלים אדומים, קשיון רולפסי Sclerotium rolfsii הגורם להצהבה ולריקבון העלווה. המזיק החשוב ביותר הפוגע בבצל הוא זבוב הנרקיס Eumerus pulchellus.

להמשך קריאה על חצב מבשר הסתיו