כתבה וצילמה: סימה קגן
צמחי הגלוריוסה שייכים כיום למשפחה נפרדת, אולם בעבר הם השתייכו למשפחת השושניים, כמו חלק גדול מהגאופיטים בשנים האחרונות פיצלו משפחה זו ולדוגמה, השום שהשתייך למשפחת השושניים שייך כעת למשפחת השומיים, האגפנטוס שייך כעת למשפחת האגפנטוסיים ועוד.
הסוג גלוריוסה נחשב בעבר כבעל 30 מינים, אך היום איחדו את כולם והמינים נחשבים לזנים של מין אחד: גלוריוסה הדורה.
בשנת 1990 הבאתי זרעים של גלוריוסה הדורה מהגנים הבוטניים קירסטנבוש שבדרום אפריקה והם המקור לצמחים שאני הפצתי. אולם ידוע לי על חובבי גינון שגם הם הביאו צמח זה לארץ ממקומות שונים. גלוריוסה הדורה הוא צמח מטפס נשיר בעל קנה שורש שהוא פקעת. הגבעול עשבוני ומטפס, אורכו 2 - 1 מטר, תלוי בזן. העלים חסרי פטוטרת, בעלי צבע ירוק בהיר ורענן, בקצות העלים יש קנוקנת שבעזרתה מטפס הצמח. כדי לאפשר לו לטפס, יש להציב לידו סולם או רשת הדליה, אחרת ישתפל כלפי מטה.
גבעול הפריחה מתפתח בחיקי העלים העליונים. הוא קצר יחסית, הפרח כפוף לאחור, קוטר הפרח כ- 7 ס"מ, הוא בעל 6 עלי כותרת הפונים כלפי מעלה בצורת כוס ואילו האבקנים הגדולים, עמוד העלי והצלקת פונים כלפי מטה. צבע הפרח הוא שילוב של אדום עם צהוב וצבע תפוז. מבנה הפרח אקזוטי ובעל שילוב צבעים ייחודי שתמיד מושך תשומת לב.
מחזור חיים של הצמח
באביב, לאחר תרדמת החורף, הפקעת מלבלבת והגבעול המטפס צומח בקצב מהיר עד שמגיע לגודלו הסופי. במהלך הקיץ חלה הפריחה. כל פקעת מייצרת מספר רב של פרחים ועם השנים, ככל שהפקעת גדולה יותר, מספר הפרחים עולה וכך גם משך הפריחה. בהמשך לפריחה נוצר הפרי שהוא הלקט ובתוכו עשרות זרעים. תוך כדי הבשלת הזרעים מתחיל הגבעול להצהיב וזה השלב שיש להפסיק להשקות את הצמח. בסתיו הצמח נכנס לתרדמה ארוכה, למשך כ- 6 חודשים, עד האביב הבא.
פקעת בוגרת יכולה להגיע ל- 20 ס"מ אורך וגודל זה מתקבל בדרך כלל החל מהשנה השנייה לשתילה בקרקע. מחזור החיים של הפקעת דומה לפקעת הסיפן בגמר הפריחה מתחילה הפקעת להצטמק ובמקביל, נוצרת פקעת בת, שהיא זו שתתעורר ותפרח בשנה הבאה.
פקעת הבת נוצרת במהלך ששת השבועות שלאחר תחילת הפריחה ולכן חשוב להקפיד אז על השקיה סדירה. בהמשך, כאשר חלקי הצמח יצהיבו, פקעת הבת נכנסת לתרדמה ובאביב הבא היא מתעוררת. בשבועות הראשונים לצמיחה הפקעת גדלה ובהמשך מתחילה הפריחה. כלומר, מדובר בפקעות מתחלפות. כל חלקי הצמח, כולל הפקעת, רעילים ואסורים למאכל.
תנאי גידול
צמחי הגלוריוסה מתאימים לשתילה בכל אזורי הארץ, ללא יוצא מהכלל, מאחר וממילא בחורף הצמחים נכנסים לתרדמה.
באזור השפלה ניתן לשתול בשמש מלאה או בחצי צל, אולם באזורים החמים כמו הנגב, הבקעה והערבה מומלץ לשתול באזור מוצל. הצמח גדל היטב בצל עצים יש לשתול בקרקע מנוקזת ומועשרת בקומפוסט בבור השתילה. מאחר ובחורף הצמח בתרדמה, חשוב מאד לדאוג שיישתל בקרקע מנוקזת כדי להימנע מרקבונות הפקעת ולכן כדאי לשקול שתילה בערוגה מוגבהת, במצע מאוורר, כגון קרקע חולית.
ניתן ומומלץ גם לשתול במיכלים ואז, לאחר שחלקי הצמח העליונים הצהיבו והתייבשו, לקראת החורף, יש להפסיק את ההשקיה במיכל, להניח אותו בצד כך שגם גשמי החורף לא ירטיבו אותו, ורק באביב לחזור ולהשקות. אין צורך להוציא את הפקעת מהמיכל או לחילופן מהקרקע.
הצמח נהנה מלחות גבוהה ומהשקיה סדירה של 3 - 2 פעמים בשבוע, במשך כל עונת הצמחה. חשוב להמשיך ולהשקות כל זמן שהגבעול עדיין ירוק.
ריבוי
אפשר לרכוש פקעות במשתלות ואותן לשתול באביב או לאסוף זרעים מצמחים בגינה ואותם לזרוע באביב. לעתים הנביטה מתרחשת כעבר עד כ- 4 חודשים, למרות שמניסיוני, התקבלה נביטה במהלך החודש הראשון להנבטה. את הנבטים יש להעתיק לעציצים ולהשאירם באותו עציץ בשנתיים הראשונות. בעונה השלישית ניתן לשותלם בגן. לאחר שהצמחים התבססו בגינה הם זורעים את עצמם, ובגינתי התקבלו מושבות של צמחי גלוריוסה שפורחות כל שנה בקיץ ומושכות הרבה תשומת לב.
זנים נוספים
Gloriosa superba 'Rothschildiana' הוא זן בעל פרח גדול בצבע אדום, גבעול הפריחה שלו ארוך יחסית והוא הזן המשמש לפרחי קטיף. כאמור, בעבר נחשב למין נפרד.
צמח מעניין נוסף הנמנה עם משפחת Colchicaceae ומבחינה בוטנית קרוב לגלוריוסה, הוא הנסנדרסוניה. מוצאו דרא"פ והוא נחשב לאחד מפרחי הקטיף המבוקשים בענף הפרחים. בכל תערוכת פרחים נחשבת, יציגו לראווה את פרחי הנסנדרסוניה, כמו גם את פרחי הגלוריוסה, כפרחי קטיף אקזוטיים ונחשקים.
להמשך קריאה על נוריות-פרח הבאתי