כל הדרכים מובילות לסין

על תכנון הגן הסיני בהשפעת שלוש תפישות עולם שונות בסין

מאת : ניר ורבר ,הנדסאי אדריכלות נוף

בתכנון הגן הסיני, יש התייחסות לשלוש האמונות/תפיסות העולם השונות של הסינים: טאואיזם (דאואיזם), בודהיזם וקונפוציאיזם שהשפעתן חלה גם על תרבות הנוי.
טאואיזם זוהי תפיסה הדוגלת בבחירת הפרט בדרך הטבעית, במתינות, בענווה וחמלה. קיצוניות נחשבת לתכונה רעה, יש חשיבות רבה לסדר והרמוניה.
לפי בודהה, טעות היא לתת משמעות לתופעות חולפות כמו חפצים חומריים ורגשות מפני שיש מעגל אינסופי של לידה ומוות, ודבר אינו קבוע ונצחי. יש להימנע מפגיעה בחי, לשמור על איזון ולעודד את הפרט לממש את הפוטנציאל הטמון בו כדי להגיע לאושר.

על פי הקונפוציאיזם, "האדם טוב מטבעו", אדם אידיאלי הוא אדם חכם, מוסרי, נאמן ורחב אופקים.
אם לתאר במשפט מהו גן סיני, אז ניתן לומר בפשטות שהוא חיקוי של הטבע, אך איך בעצם הכל התחיל?
האגדה מספרת על קיסר סיני מהמאה הרביעית לפנה"ס שרצה לחיות לעד. הוא שלח משלחת למקום מושבם של האלים בקבוצת איים שבין סין לקוריאה, אל האי פנגלאי. אכילת פירות האי הבטיחו חיי נצח שבהם חשק הקיסר. המשלחת חזרה בידיים ריקות והקיסר ציווה ליצור גן שיחקה את הר פנגלאי, ולפי האגדה כאן החל חיקוי הטבע בתרבות הגינון הסינית.
בזמן שושלת האן 206-220 לספירה, התווספו לגנים אגמים עם שלושה איים מלאכותיים, המייצגים את מקום מושבם של האלים. בשנים 221-618 לספירה החלו להקים גנים בצמוד למקדשים ופה כבר החלו תפיסות העולם הדתיות להשפיע על תכנון הגנים. בשנים 618-907, בתקופת שושלת טאנג, התפתחה תרבות גינון של ממש אותה אנו מכירים כיסודות הגינון הסיני הקלאסי.
ובכן, מהם עקרונות התכנון שהגיעו מן הדת?

חיקוי של הטבע

הגן הוא פסגת המאמץ של האדם לחיקוי של הטבע, על האדם לחיות בהרמוניה עם הטבע בקשר רציף שלא יתנתק לעולם. לפי הפילוסוף הסיני לאן דזה, "האדם לומד מן האדמה, האדמה לומדת מן השמים, השמים מן הדרך והדרך מן הטבע". משמעות הדבר היא שהטבע שותק, הוא לא מדבר איתנו בשפת בני האדם אלא מדבר אלינו בשפתו ואותה נוכל להבין וללמוד רק אם נדע לעצור לרגע ולהקשיב. גן סיני מוצלח הוא גן שיכול להביא את הפרט להארה רוחנית ולתובנות דרך היופי המרהיב שבשתיקת הטבע. כל אלמנט בגן נותן ייצוג ורמיזה מיניאטוריים לנעשה בטבע (אגם קטן במקום אוקיינוס, גבעה במקום הר וכד').

בן אדם סביבה וטבע

לפי מעצב הגנים הסיני הידוע הראשון, ליו זונגיואן, "עיצוב הגן צריך לאפשר לאנשים להשתמש בו תוך התחשבות בתנאי הסביבה. יחד עם זאת, מעשה ידי אדם בגינה ישתלב בטבעיות ולא יתבלט יתר על המידה". כלומר, מי שיבקר בגן לא אמור להרגיש שהוא תוכנן והוקם על ידי אדם אלא שמדובר ביצירה טבעית. אם משלבים אלמנטים כמו נקודות תצפית, פגודות וכדומה, עליהם להשתלב בטבעיות כאילו תמיד היו שם ולא להסיח את דעת המבקרים בגן משתיקת הטבע.
אומנות ההשאלה והחיבור
על הגן לקבל קשר ישיר לסביבתו וסביבתו אליו. יש להכניס את הנוף שמחוץ לגן ולתת לו להשתלב בטבעיות בגבולות הגן וכך לקבל פרספקטיבה שונה, על ידי הקמת נקודות תצפית מתוך הגן החוצה ומהסביבה החיצונית לתוך הגן. באופן זה, מרחב הגן מורגש כגדול יותר מגודלו המקורי של הגן.

להמשך קריאה על תפקיד הצמחים בתכנון הגן הסיני