כתב וצילם: ניר ורבר

הניגודיות והאסתטיקה של ההדר

הגן הסיני כולל בתוכו לא מעט ניגודיות. לדוגמה, גן סיני קלאסי מוקף חומה לכל אורכו אך הוא צריך להשתלב עם סביבתו; יש בו אלמנטים דוממים כמו גשרים, פגודות וסלעים אך גם הרבה צמחיה טבעית, אגם ומפלי מים; יש בו צמחים גזומים בקפידה אך גם צמחיה מקומית חופשית. חשוב למצוא את האיזון בין הניגודיות של העצמים השונים והאלמנטים השונים בגן כך שישתלבו זה עם זה, ליצור משחקי הסתרה וגילוי שיפעילו שימוש נבון בחלל, שיתנו הערכת שטח גדולה יותר מגודל הגן המקורי ויפתיעו את המבקרים בגן.
בגן סיני קלאסי נמצא בדרך כלל אגם מרכזי גדול שפותח את המרחב, אך מגיעים אליו בשבילים מתפתלים וצרים עם צמחיה וטופוגרפיה שעוזרים לעורר את הסקרנות, " במעקפים הדרך לסודות". האגם בעצמו הוא הפתעה, כי מגלים אותו רק כשמגיעים לקצה השביל או לנקודת תצפית. מכל נקודה לאורך גדותיו רואים נוף שונה ומפתיע. כדי לחוות את הגן במלואו ולגלות את כל צפונותיו יש לבקר בכל שביל ושביל.
כל עצם בגן מעורר תחושה ותגובה, בדומה לתו מוסיקלי. על העצמים שמשולבים בגן להעשיר את הדמיון של המבקר ולגרות ל"התפרצות רגשית" ומכאן שהגן מתוכנן קודם כל לנשמה.

תפקיד הצמחים

בגן סיני קלאסי יש תכנון מוקפד של נקודות מבט, צמחים, עצמים, טופוגרפיה, שבילים ועוד, היוצרים כאמור חיקוי של הטבע. לכל צמח בגן יש תפקיד שיכול לעורר מצב רוחני. צמחים הם ניגוד לקווים ישרים, הם משתנים וניתן ללמוד מהם. לצמחים שונים יש משמעות שונה עבור הסינים, והנה חלק מהם:
לוטוס – צמח מאוד חשוב ופופולרי בתרבות הסינית . מסמל טוהר וחיפוש אחר ידע, מקושר לרעיונות נשגבים. הוא בוקע מן המים ופורח באוויר. ניתן לראות אותו גם כפסל שעליו יושב בודהה במקומות רבים במזרח הרחוק. מקושר גם למושג 'זאזאן' - מדיטציה בישיבה.
חזרן (במבוק) – גמיש אך בעל אופי קשיח. הגמישות מסמלת חוכמה והקשיחות שרידות. הפגודות המוכרות לנו מהתרבות הסינית הן שילוב של מגדל שמירה ומקומות לשמירת חפצים ו/או עצמות קדושים. הפגודה לא גמישה אך יציבה והיא מעוצבת פרקים-פרקים בדומה לחזרן. בגנים רבים יש גם פגודות וגם חזרנים.
עץ אורן – התמדה ולכן גם יציבות.
שזיף – לידה מחדש (לאחר החורף).
סחלב – אצילות ואהבה, צמח זה מופיע רבות במקדשים.
אפרסק – אריכות ימים.
רימון – סגולה לבנים זכרים (גם ביהדות הרימון מקודש הן בהקשר הפריון והן בהקשר המצוות).
ערבה בוכיה – ידידות ותענוגות. השורשים והגזע באדמת הגן אך חלק מהעלווה במים.
חרצית – רוגע ושלווה.
אדמונית – שפע, בגלל הריח העדין.
אגס – ידידות, אהבה, צדק וחוכמה.

שבילים ורוחות

בטבע כמעט ואין קווים ישרים ויש איזון בין הצמחים ובעלי החיים, יש הרמוניה ויחסי גומלין. זאת אחת הסיבות מדוע בגן סיני קלאסי נמצא בעיקר שבילים רכים והרמוניים, ללא פניות חדות. הסיבה השנייה היא אלמנט ההפתעה ומשחקי ההסתרה שיוצרים השבילים, אך יש עוד סיבה מרכזית מדוע כמעט ולא משתמשים בשבילים וקווים ישרים בגן - והיא פולחן אבות.
נושא פולחן האבות מופיע רבות בתרבות הטאיוונית (שתושביה הם סינים), במופעי פולקלור, תיאטרון וקולנוע וכמובן גם בתרבות הנוי שהושפעה מאוד מתפיסות עולם אלו והגנים הוקמו על יסודות הדת וצמחו מתוכה
את הגן הסיני מתכננים לבני האדם החיים אך גם למתים. לפי האמונה, כל מי שהולך לעולמו הופך לרוח. מי שזכה לבנים זכרים המשאירים לו (לרוח) מנחות יתנהג במזג טוב, מי שלא זכה לבנים שישאירו מנחות, ישוטט חסר מנוחה ורעב ויחשב לרוח רעה.
לפי האמונה, רוח רעה יודעת לנוע רק בקווים ישרים (כי היא טיפשה), הרוח מעדיפה דרך ישירה ומהירה (מכירים את המונח "מהיר כשד" ?). השימוש בשבילים מתפתלים מונע את כניסת הרוחות הרעות ומעודד כניסת רוחות טובות.
אלמנט נוסף להברחת הרוחות הוא שימוש בפסלי אריות. תמצאו אותם בכניסה לא רק בגנים סיניים אלה גם במרכזי מסחר, בנקים, מלונות ועוד. למרות האמור לעיל, בתפיסת העולם הקונפוציאיזית ניתן למצוא גנים סימטריים לחלוטין, בעיקר בגני המקדשים.

סיכום
הגנים הסיניים עוסקים בחיקוי של הטבע ותפקידם להביא את המבקרים להארה רגשית ומציאותית, יש בהם סמליות רבה והם מתוכננים לפי תפיסות העולם הסיניות לחיים ולמתים.

להמשך קריאה על עקרונות התכנון של הגן הסיני