יש לכם גינה מוצלת? מחפשים משהו שונה מהצמחיה הטרופית השגרתית שנשתלת בדרך כלל במקומות כאלה? לפניכם כמה הצעות לצמחים פחות מוכרים שישגשגו גם במקומות אליהם לא מגיעה השמש

מאת: אורי ארז, משתלת "בוטניקה"

המציאות היא שהגנן הישראלי נאלץ לעשות במקרים רבים הסבה מצמחיית שמש מלאה לצמחים המסתדרים עם צל חלקי וצל מלא, ואף עם צל כבד כמו זה הנגרם על ידי בניין.  גננים רבים בוחרים לנדוד לכיוון הצמחיה הטרופית, כזו אשר מאופיינת בעלים גדולים יחסית, בחיבה לחום (לעתים עד כדי רגישות לקור) ובכך שהיא ירוקת עד.
פרי השסמנטיום רחב- עלה
"יש לי הרבה מקום פנוי בגינה, שטוף שמש, ואין לי מה לשתול" – אמירה כזו, דומני, לא שמעתם ולא תשמעו מאף חובב גינון. מגוון הצמחים לשמש מלאה הוא עצום ורב ואין בעיה למצוא את הצמח שיתאים בדיוק לדרישותיכם והעדפותיכם. לא כך המצב בגינות מוצלות או מוצלות למחצה. ייתכן שפעם, עם קום המדינה, כל שטחי הגינון היו שטופי שמש, השטחים היו נרחבים והבנייה הייתה מרווחת. אך עם חלוף השנים, עקב התרבות האוכלוסייה והצטמצמות השטחים הפתוחים, אנו מוצאים את עצמנו עם גינות קטנות, עצים גדולים ועם נביטה מואצת של בניינים רבי קומות שגוזלים את מעט השמש שמגיעה לגינתנו.
המציאות היא, אם כן, שהגנן הישראלי נאלץ לעשות הסבה מצמחיית שמש מלאה לצמחים המסתדרים עם צל חלקי וצל מלא, ואף עם צל כבד כמו במקרה שהצל נגרם על ידי בניין. לעתים יש גם תחרות עם שורשים של עצים שניטעו לפני שנים רבות ופיתחו מערכת שורשים עבותה ומסועפת.
בשלב זה, גננים רבים בוחרים לנדוד לכיוון הצמחיה הטרופית, כזו אשר מאופיינת בעלים גדולים יחסית, בחיבה לחום (לעתים עד כדי רגישות לקור) ובכך שהיא ירוקת עד. דוגמאות נפוצות לצמחים כאלה הן שיפלרה, קורדליין, רספוליה, ברונפלסיה וכו'.
עכשיו, שלא תטעו לרגע - זה לא שיש משהו רע בצמחים שהוזכרו לעיל. כולם עמדו במבחן הזמן והוכיחו את עצמם כעמידים לתנאי האקלים של ישראל (או לפחות לרובה), ולחלקם מופעים מרשימים של פריחה ו/או עלווה צבעונית. העניין, מבחינתי לפחות, הוא שהשימוש החוזר והנשנה באותם הצמחים מוביל הן את הגנן הישראלי והן את הלקוח למצב של קבעון מחשבתי, כזה שקשה מאד להשתחרר ממנו.
גיוון, אני טוען תמיד, הוא טעם החיים והשימוש בצמחייה מגוונת לא רק הופך את החיים למעניינים יותר אלא גם תורם ליצירת צביון ייחודי לכל אזור בארץ ואף לחלקים שונים של אותו אזור. תארו לכם עיר שבה נעשה שימוש נרחב בכל צמחיית הצל הזמינה בישראל (ויש די הרבה כזו) ולא רק באותם ארבעה-חמישה מינים. חשבו על ההרגשה של ללכת ברחובות ולראות מראות שונים בכל פינה.
גיוון יכול לנבוע ממספר גורמים: הוא יכול לנבוע מצורות שונות של עלים, כמו עלים סרגליים, דקיקים, רחבים, משוננים ועוד; הוא יכול לנבוע גם מאלמנטים של פריחה ייחודית, משחק בגווני העלווה והפריחה, מופעים עונתיים מעניינים (כמו שלכת, פריחה או לבלוב), גבהים שונים או צורות צימוח ייחודיות (כמו למשל צמחים אפיפיטיים הגדלים בצורה שאינה טפילית על עצים).
הגבול הוא באמת רק הדמיון שלנו וכל מה שנדרש הוא לפתוח את העיניים ואת הראש לאופציות חדשות.
זה גם באמת הזמן שגננים מקצועיים ולקוחות פרטיים יבינו ויתחברו למיקרו-אקלים שבו מצויה גינתם ולא ללכת לפי גישת ה"גודל אחד מתאים לכולם". הרי אין שום הגיון לשתול בדיוק את אותה הצמחיה בבאר שבע, בתל אביב ובירושלים, במיוחד משום שכל אחת מערים אלו מאפשרת מגוון רחב וייחודי של תנאים המתאימים לסוגי צמחיה שונים.
בכתבה זו נדון במספר אפשרויות לגינון בתנאי צל ותחרות שורשים. חלק מהצמחים מוכרים כבר שנים וחלקם פחות והגיע הזמן לתת להם קצת יותר במה.

איריס כרתי (Iris unguicularis)
כפי שנרמז מהשם, מדובר בצמח ים תיכוני שממש לא ברור מדוע אינו נפוץ יותר בגינון, שכן הוא מסתדר היטב בצל כבד ובתחרות שורשים אגרסיבית, אך גם בשמש מלאה וקופחת. איריס כרתי פורח למשך תקופה ארוכה ביותר (לפחות יחסית לאיריסים אחרים) והפריחה שופעת מאד בשמש מלאה אך הצמח לא חושש לפרוח גם בצל. מועמד טבעי לגינון ים תיכוני, לגינות באחזקה נמוכה ולגינות בהן ישנם תנאים משתנים של תאורה בהתאם לזווית השמש לאורך השנה.
שסטמניום רחב - עלה
שסמנטיום רחב-עלה (Chasmanthium latifolium)
הנציג של צפון אמריקה בחבורה. זהו דגן נשיר בחורף אשר ייחודי במראה הפירות שלו, התלויים כמדליונים על הצמח במשך כל החורף (דומים מעט לזעזועית המקומית שלנו). עמיד לניקוז לקוי וליובש, בעל מערכת שורשים איתנה ומסיבית ועלווה זקופה המתחילה בצבע ירוק בהיר ומתבגרת לכדי ירוק עמוק. מסתדר באופן שווה בצל, בשמש ובקרבת עצים. בשל מוצאו הצפוני עמיד ביותר לקור עז אך מוכיח עמידות נאה גם בתנאי השפלה החמה.

זקן-נחש ג'בורן (Ophiopogon jaburan)
זקן-נחש ג'בורן הוא צמח גדול מידות ומלכותי בעל מראה של מזרקה ירוקה. הסוג זקן-נחש מוכר בעיקר בזכות מין אחר, זקן-נחש יפני, אך המין הזה הוא בעל מראה מרשים הרבה יותר, הן כצמח יחיד והן בקבוצה. העלווה ירוקת עד ויכולה להגיע לאורך של כמטר והצמח נראה מעולה גם בתנאים של צל כבד. כבונוס, זקן-נחש ג'בורן פורח בשיבולים בצבע לבן והפרחים הופכים לאחר מכן לפירות קישוטיים בצבע כחול מטאלי. מתאים מאד למיכלים גדולים וגם באדמה, הן בשפלה והן בהר הגבוה.

ליריופה, מינים שונים (Liriope sp.)
כמו קרוב המשפחה שלהן הזקן-נחש, גם הליריופות הן צמחים ממוצא אסייתי המצטיינים בתנאי אחזקה ירודה, תחרות שורשים, צל כבד וניקוז לקוי. ישנם מינים וזנים רבים, חלקם גבוהים וחלקם נמוכים, חלקם עם פרחים משמעותיים יותר וחלקם עם פחות, יש בהם ירוקי עד ויש נשירים אך כולם מצטיינים בעמידות גבוהה. ראויים לציון הזנים 'אברגרין ג'איינט' אשר מתאים לתנאי שמש מלאה או צל מלא ולו עלווה קשיחה יחסית והוא הגדול מבין כל החבורה (עד למטר) והזן 'גרין דרגון', זן זוחל מהיר צימוח וקשוח כמו מסמר הפורח גם בתנאי צל כבד ועמיד להתעללות מצד בעלי חיים.
כריך אושימה
כריך אושימה (Carex oshimensis)
סוס עבודה ותיק שעדיין לא קיבל את המקום הראוי והמגיע לו בגינון. זהו צמח ירוק עד בעל עלווה בצורת מזרקה ירוקה ורעננה ופריחה אביבית-קייצית בצבע קש אשר מודגשת מאד על רקע העלים הירוקים. עמיד לחום, קור, לחות ובערך לכל מה שתזרקו עליו (כולל כמה שעות שמש).
שתול בהצלחה רבה בתל אביב ובירושלים וכמעט שאינו דורש תחזוקה. בעולם נפוצות ווריאציות מגוונות רבות שלו ('אברגולד' בגיוון זהוב, 'אברסט' בגיוון לבן ועוד) וחלקן קיימות גם בארץ אך מניסיוננו המין הבסיסי הוא החזק מכולם ובעל העמידות הרבה ביותר.

אקונכלואה
האקונכלואה מאקרה (Hakonechloa macra)
הצמח האחרון שעליו נדבר הוא התוספת החדשה ביותר לארסנל וגם זו שעליה מצויה עיקר חובת ההוכחה. האקונכלואה הינו דגן ירוק עד למחצה ממוצא יפני, הגדל בארץ מוצאו ביערות לחים. השימוש בו בארצות הברית ובאירופה נפוץ מאד כצמח צל שכן מראה הצמח הבוגר – מעין מפל ירוק ורענן (או זהוב/ מגוון, אם מתייחסים לזנים השונים הנפוצים בחו"ל) - שובה את העין ואת הלב ומשתלב בצורה מצוינת עם צמחיית צל אחרת. על פניו מדובר בצמח חובב קור שאין לו כמעט סיכוי להצליח בארץ מלבד בהר הגבוה אך ראו איזה פלא - הצמח שתול בהצלחה ברחוב רוטשילד בתל אביב ואצלנו במשתלה (אזור מודיעין) ונראה שהוא מסתדר היטב עם החום והלחות, לפחות לעת עתה. אנחנו מקווים שהצמח יעשה את דרכו לגינון הפרטי והציבורי לפחות באזור ההר ומשם בהדרגה גם למקומות אחרים.

כמובן שקיימים עוד צמחים רבים המתאימים לתנאים האמורים לעיל וכל מה שנותר לכם לעשות הוא לצאת ולחפש אותם. היו אמיצות, היו הרפתקנים ואל תפחדו לטעות. מי יודע, אולי תמצאו צמח אהוב חדש.

לקריאה על זקן הנחש - גיאופיט רב שנתי