עוצרים את השיטפון בקופנהגן

כתבה וצילמה מיכל נהרי, אגרונומית*

לאחר אירוע גשם יוצא דופן בעצמתו בשנת 2011, שהביא להצפות נרחבות של העיר קופנהגן, נערכה העיר לקראת אירועי שבר ענן שצפויים בעתיד בשל שינויי האקלים, באמצעות תכנית נרחבת שמטרתה מניעת הצפות. בין היתר על ידי הקמת אזורים מחלחלים, שתילת צמחיה קולטת מים, אגמים זמניים ורחובות מעכבי נגר. ועכשיו מחכים למבול.

ההתפתחות המואצת של הערים וציפוף הבנייה בהן, מביאה לכך שכיום יש בערים פחות ופחות שטחים פתוחים. שטחי הבנייה החדשים, הכבישים ומגרשי החנייה הנלווים אליהם אטומים לחדירת מים ואינם מאפשרים למי הגשמים לחלחל לקרקע והם מתועלים ברובם למערכות ניקוז ומגיעים לים. שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ יגרמו להערכת מומחים לעלייה באירועי גשם עצמתיים בפרקי זמן קצרים וצמצום שטחי החלחול יביאו לקריסת מערכות הניקוז. צבר הגורמים האלה יביאו גם להתרבות מקרי ההצפות, כפי שחווינו גם בישראל בחורפים האחרונים.

עיר ספוג
לפי תפישות אקולוגיות עכשוויות, עיר צריכה להיות מסוגלת לעמוד באירועי קיצון כאלה, ועיר כזאת גם קיבלה הגדרה מקצועית - עיר ספוג (SPONG CITY). עיר ספוג מתוכננת להאט את זרימת המים, להשהות אותם בשטחים ייעודיים ולהחדיר אותם בהדרגה לקרקע. בעיר ספוג צריכים להיות שטחי חלחול רבים, כמו אגנים ירוקים, גינות מחלחלות, סוולים (סוללות) המתעלים את מי הנגר למקום איסוף נמוך, קירות ירוקים, גינות גג שיכולות לספוג מי גשם, בריכות חורף וכדומה. רחובותיה ירוצפו בריצוף מחלחל, השדרות יהפכו ל"נחלים" זמניים, ומים יאספו למאגרים. חלק ממי הנגר שיאספו יוחדרו בהדרגה לאקוויפר ובדרכם יעברו סינון דרך שכבות הקרקע. חלק אחר ישמש לצרכים כמו השקיה ועוד. בדרך זו העיר תרוויח מספר דברים: מי תהום נקיים, הפחתת סיכוי להצפות, הקטנת עומסים על מערכת הניקוז ושטחים ירוקים.

המקרה של קופנהגן
בקיץ 2011 חוותה העיר קופנהגן, בירת דנמרק, אירוע גשם המוגדר כאירוע של אחת ל-100 שנים. תוך שעתיים וחצי ירדו 150 מ"מ גשם שהציפו את העיר. בעקבות אירוע זה, ומתוך הבנה שעם שינויי האקלים צפויים אירועים דומים נוספים, הכינו מתכנני העיר תוכנית היערכות לשינויי אקלים הכוללת פתרונות שונים וקובעת סדרי עדיפויות למימוש במהלך 20 שנה. יישום התוכניות כרוך בעלויות גבוהות, אבל אי ביצוען יעלה, לפי הערכה, הרבה יותר.
המתכננים החליטו שלא מספיק לשפר רק את מערכת הניקוז, אלא שיש לשלב פתרונות מבוססי טבע (Nature Based Solutions): להקים יותר אזורים מחלחלים בעיר, לשתול יותר צמחיה קולטת מים, להקים פארקים שיהפכו לאגמים זמניים בעת אירועי גשם קיצוניים. אתרים שונים תוכננו לאגירת מים ומיתון הצפות, רחובות תוכננו כמשמרי או מעכבי נגר. לגישת התכנון בקופנהגן מספר קווים מנחים: הפתרונות לא יהיו נקודתיים בלבד, תהיה קישוריות בין אתרים, לא מעבירים בעיה ממקום אחד למקום אחר.
המודל הכלכלי של קופנהגן בתוכנית זו משתף גופים שונים: חברת המים הפרטית מתקצבת את פתרונות הניקוז, מחלקת הגינון העירונית מתקצבת את הפיתוח הנופי, וגם לחברות הביטוח יש חלק, כי הן אלו שמשלמות את נזקי ההצפות... אזרחים יכולים לקבל יעוץ מהמדינה על מנת להתאים את הנכס הפרטי שלהם למניעת הצפה.

ככר טסינג Tasinge Square

הכיכר היא המקום הראשון בקופנהגן שהותאם לשינויי האקלים. זה היה אזור מרוצף שהיתה בו גינה קטנה, ששימש ברובו לחניה וסבל מהצפות חוזרות. התכנון הפך את הכיכר למקום המסוגל לספוג מי גשם רבים. מאז הביצוע, לפני כארבע שנים, היו שתי סערות בהן המקום עמד בהצלחה.
בזמן גשם, מי הנגר עוברים מגן שקוע אחד לשני, כך שמאגרי הגן מתמלאים בהדרגה. מים נאספים מהגגות שסביב הכיכר ישירות למאגר תת-קרקעי, כמו גם מהכבישים ומהמדרכות. לפני כניסתם למאגר הם עוברים תהליך טיהור. בימי גשם רגילים, המאגר התת-קרקעי מתמלא עד לכדי 10% מגדלו, עד 30% באירועי גשם של אחת ל-25 שנה ועד 40% באירועי גשם של אחת ל-100 שנה. המאגר מתאים לקלוט את כל מי הנגר באירוע של אחת ל-500 שנה. יש לציין שאירועי גשם קיצוניים המוגדרים כיום כמקרים של אחת ל-100 שנה, ציפויים להתרחש יותר ויותר ולא רק אחת ל-100 שנה.
הצמחיה שנבחרה לגינון אופיינית לאזורי גבעות ואגמים בדנמרק, בהתאמה לסביבה העירונית. היתה חשיבות למגוון ביולוגי ולשילוב צמחים צופניים לטובת ציפורים וחרקים. הצמחיה הותאמה לקרקע ולתנאי האור, צמחים עמידים לתנאי של קרקע רטובה שולבו בחלקים הנמוכים של הגן. בתקופת החורף נעשה שימוש במלח על המדרכות (המלח מוריד את טמפרטורת הקפיאה, כך שקרח הופך למים ונמנעת החלקה), ולכן נשתלו בצמוד אליהן צמחי תבלין עמידים למליחות. בתעלת איסוף שמוקמה בין הגן למדרכה, שולב אלמנט המונע מעבר מים עם מלח לאזור המגונן.
כל תהליך התכנון בוצע בשיתוף הציבור, והתושבים שגרים סביב הכיכר הציעו רעיונות ומשאלות לגבי הפרויקט. הפעילות הקהילתית כללה עבודת אמנים מקומיים, שוק חג מולד, אירועי מוזיקה ועוד..

השכונה האקלימית Bryggervangen and skt.Kjelds square

לא רחוק מכיכר טסינג, הותאמה שכונה שלמה לשינויי מזג האוויר, והגינון הוחלף בחלקו לצמחים מקומיים. מדרכות וגגות בשטח של כארבעה דונם, שהמים שהתנקזו מהם תועלו בעבר למערכת הביוב, נותקו ממערכת זו. 30% ממי הנגר הוסטו ממערכת הניקוז על ידי התאמת שטחים רבים בשכונה לאיסוף מים, לעתים על חשבון מקומות חניה. מי הנגר בתחילת עונת הגשמים מופנים לצנרת הניקוז העירונית, כי הם מזוהמים יחסית. לאחר שהכבישים והמדרכות נשטפו, מי הגשם הבאים מופנים להשקיית צמחיה או לחלחול ובכך מוקטן העומס על צנרת הניקוז. הערוגות בוצעו בגובה הכביש ונמוך ממנו, כך שהן קולטות מים רבים.

שדרת סנט אן Skt. Annae Square

הבתים שמשני צדי שדרה זו הם בעלי קומת מרתף, וככאלה סבלו מהצפות. בתהליך שיתוף ציבור שנערך עבור בעלי העניין, נקבע שצורת השדרה האורכית והסימטרית תישמר. התכנון בוצע תוך הרחבת האזור הירוק שבמרכז השדרה, בו הוקמו מדשאות, מתקני משחק ואזורי ישיבה. משני צדי השדרה תוכננו שורות עצים ומקום לחניית אופניים. חלקה המרכזי של השדרה מונמך וקעור ובכך מתאפשר איסוף מים באירוע גשם חריג. המים שיאספו יועברו למפרץ הסמוך לאחר טיפול. לבקשת התושבים ניתן פתרון גם לנושא החניה, והיא מוקמה מתחת למפרץ הסמוך. צנרת תת-קרקעית הונחה משני צדי השדרה לטובת איסוף מי גשם מהגגות ומהרחוב בימי גשם רגילים.

פארק אנגהווה Enghave

הפארק ממוקם במרכזה של כיכר ענקית, סמוך לגן החיות של קופנהגן. מי גשם לא חלחלו בפארק והשכונה הסמוכה (נמוכה טופוגרפית מכל הסביבה) סבלה מהצפות. התכנון המחודש של הפארק, שנפתח לקהל לאחרונה (דצמבר 2019) לאחר שיקום והתאמה לשינויי מזג אוויר, הפך את המקום לאתר בו ניתן לאסוף מי נגר. סוללה המקיפה את הפארק משלושה כיוונים (בהתאם לטופוגרפיה בשכונה) תהפוך את כולו למאגר מים גדול במקרה של הצפה. בשלב ראשון יתמלא מגרש משחקים שקוע ובהמשך יתמלאו חלקים אחרים בפארק. שערים הידראוליים יתרוממו ויסגרו את החומה המקיפה את הפארק בעת עליית המים. שורה של טרסות אוגרות כמויות משתנות של מי גשם בימים רגילים. הלחץ על מערכת הניקוז העירונית קטן והשכונה הסמוכה לא תסבול מהצפות.
התכנון המחודש שמר על הצמחייה הקלאסית הישנה ובה גן ורדים וערוגות צמחים רב-שנתיים, גם בשכונה זו נערך תהליך של שיתוף ציבור.
בפרויקטים שבוצעו ניתן לראות שהפתרון לטיפול בכמויות מי גשם חריגות הינו על ידי איגום והשהיית המים. בכך מתאפשר טיפול הדרגתי במים שנאספו, מוקטן הלחץ על צנרת הניקוז ונמנעות הצפות.

* מיכל נהרי, אגרונומית בכירה במחלקה לשיפור הגנים והנוף, עיריית תל אביב-יפו
הכותבת היתה אורחת של ארגון 40C ושל עיריית קופנהגן
Copenhagen City, utility HOFOR. The project team: Cowi, Third Nature & Platant