על הקשר שבין גגות ירוקים ומניעת הצפות

האם גגות ירוקים יכולים להגן על רחובות העיר מפני שיטפונות

אביב וקיץ של שנת 2017 היו בין העונות הגשומות ביותר, שמתועדות ברשומות במזרח אמריקה הצפונית. כמויות הגשמים באביב שברו שיאים במקומות כמו טורונטו, שם ירדו 44.6 מילימטרים של גשם תוך 24 שעות. מה שהוביל להצפות של הרחובות המרכזיים בעיר הבירה.

נוסיף לכך את תופעת העיור בערים רבות בצפון אמריקה, שהביאה לריבוי אוכלוסייה בערים ובמקביל לצמצום בשטחי חילחול במשטחים שבהם מים יכולים להתנקז בחופשיות. פירוש הדבר שהמערכות בערים צריכות לנהל יותר מים מאשר בעשורים הקודמים.

ערים רבות אינן נערכות בכדי להתמודד עם כמויות המשקעים חסרות התקדים הללו בגלל תשתיות הלא מספיקות והלא עדכניות שלהם.
העלייה בכמויות הגשם בעולם, היא הזמן המתאים לבחון כיצד ערים יכולות להתאים את תשתיות הבנייה הקיימות שלהן כדי להקל על נזקי השיטפון ולהתמודד עם גשמים בדרך שהיא יותר בר-קיימא.
אחת הטכנולוגיות המומלצת להתמודדות עם בעיית השיטפונות היא תשתית ירוקה המורכבת ממדרכות חדירות, בורות וגגות ירוקים.

גגות ירוקים לניהול שיטפונות

גגות ירוקים הם תשתית ירוקה (GI) הניתנת ליישום כמעט על כל גג בהינתן יכולת עומס משקל. היתרונות של גגות ירוקים חורגים הרבה מעבר לערעור האסתטי הברור שלהם.
מחקר שנערך על ידי ג'ני היל, המהנדס האזרחי באוניברסיטת טורונטו וחוקרים משותפים במעבדה של בית הספר (GRIT Lab) הראה כי לגגות ירוקים יש יכולת ללכוד בממוצע 70 אחוז מהגשמים בזמן נתון, מה שמקל על מערכות תת קרקעיות ועל שחרור מי הגשם חזרה לאטמוספירה.
המחקר שנערך במעבדת GRIT של אוניברסיטת טורונטו, בדק ארבעה משתנים נפוצים בעיצוב גג ירוק: סוג נטיעה (בשרניים או עשבים וצמחים פורחים עשבוניים), תחליף אדמה (מינרל, קומפוסט עץ), עומק שתילה (10 סנטימטרים או 15 סנטימטרים, לוח הזמנים להשקיה (אף אחד, יומיומי או מופעל על ידי חיישן), וכיצד ארבעת הגורמים הללו השפיעו על לכידת המים.
מסתבר, שלתזמון ההשקיה הייתה ההשפעה הגדולה ביותר, כאשר כושר האחיזה של המים גדל מ- 50 אחוז עם השקיה יומית ל -70 אחוז עם הפעלת חיישן או ללא השקיה. במילים אחרות, לגגות שלא הושקו, או שהושקו רק כאשר אדמתם מגיעה לרמת לחות קבועה מראש, יש יכולת רבה יותר לספוג מי גשמים בעת סערה.

יתרה מזאת, המחקר חישב מקדם נגר שיא חדש - ערך קבוע המשמש לחישוב יכולתו של גג ירוק להחזיק מים - לגגות ירוקים סביב 0.1-0.15, ירידה של 85 עד 90 אחוז לעומת משטח בלתי חדיר.
מתכננים ומהנדסים משתמשים באופן שגרתי בנתון של 0.5 (ירידה של 50 אחוז) כדי להעריך את ביצועי הגג הירוק. אי התאמה זו בין פרקטיקה בתעשייה לבין ממצאים מבוססי ראיות אזוריות מדגישה את הצורך במחקר נוסף.
המשתנה השני המשמעותי ביותר לשמירה על מי הסערה היה תחליף האדמה והחוקרים שהשוו בין חומר הגידול המינרלי לקומפוסט עץ מצאו שלקומפוסט היה יתרון במצב ללא השקיה.
ממצא מפתח נוסף במחקר של היל הדגים שחומר השתילה השפיע ביותר על החזקת המים. עם דגש על קומפוסט כתחליף אדמה טוב יותר בעיקר בעונות גשומות .

עומק השתילה (10 סנטימטרים לעומת 15 סנטימטרים) ומשפחת הצמחים (בשרניים מול דשא וצמחי פורח עשבוניים) הוכחו שניהם בעלי השפעה מועטה על אחזקת מי שטפונות בהשוואה לחומר השתילה ולוח הזמנים להשקיה.
וכך מבלי לפגוע בניהול מי שיטפונות, בחירת הצמחים יכולה לעמוד ביעדים אסתטיים ובמניעים הסביבתיים כמו המגוון הביולוגי ובית הגידול במינים.
אחד האילוצים לבניית גג ירוק הוא העמסת המשקל, במיוחד בבניינים שלא נבנו במקור כדי להתאים למשקל של גג ירוק רווי. לפיכך, עומק שתילה של 10 סנטימטרים לעומת 15 פירושו שיותר גגות עשויים להיות זכאים לשחזור.
כמו כן, השקיה בהתאם לצורך, שמופעלת על ידי חיישן לחות בקרקע יכולה לאזן בין ניהול המים לזמינות המים לגידול צמחים.

לסיכום ניתן לאמור שככל שהשיטפונות הופכים תכופים וחמורים יותר , גגות ירוקים עשויים להיות חלק מהפתרון לבעיית עודפי המים זו אולם חשוב להבין שיש משתנים שמשפיעים על איכות הגגות ולכן נדרש לימוד והבנת הנושא לפני שניגשים להקמת הגג.
מקור הכתבה

קישור אל המחקר השלם.

להמשך קריאה על בית ספר שהקים גג ירוק בשטחו