האינטרנט של הטבע

קיים מגוון עצום של צבעים, גדלים, מרקמים וצורות קיום של פטריות. את מיעוטן אנו מכירים מעל פני השטח, אבל החלק הארי שלהן נסתר מהעין, בתוך האדמה. רשת הקורים שלהן, התפטיר, מורכבת הרבה יותר מרשת הנוירונים במוח שלנו, מעבירה אותות אלקטרוכימיים ולמעשה זו אוטוסטרדת המידע של הטבע

כתב: איתמר ויסמן, שפע הטבע

צילומים: איתמר ויסמן

הפטריות הן אחת מהצורות בהן האינטליגנציה של הטבע מתממשת כחומר. הן בעצם חלון אל הטבע שמאפשר לנו להבין אותו וללמוד איך פועל בצורה טובה יותר:


אנחנו בכל מקום סביבכם, בכל דבר, אפילו בתוך גופכם. גם אם אתם לא רואים אותנו, אנחנו שם, בכל מקום על פני כדור הארץ.
אנחנו בתוככם, מרגע הלידה שלכם ועד יומכם האחרון ומעבר לו.
אנחנו היצורים העתיקים ביותר, הגדולים ביותר ואף הקטנים ביותר הקיימים.
יש בנו אינטליגנציה של מיליארד שנות אבולוציה.
אנחנו הפטריות.

הפטריות הן ממלכת יצורים ערמומית וסודית, המסתתרת מאיתנו. מחכה לגילוי או בעצם נמנעת ממנו. בני האדם והפטריות שניהם יצורים אאוקריוטיים (בעל גרעין תא), קרובי משפחה רחוקים שהתפצלו מאותו אב קדמון לפני 650 מיליון שנה. אנחנו הפכנו ליצורים מעל פני הקרקע המפרקים חומר אורגני במערכת העיכול שלנו והן הפכו להיות יצורי קרקע המפרקים חומר אורגני מחוץ לגופן באמצעות הפרשת חומרי עיכול וספיגת החומר המעוכל אל תוכן.

תפטיר

הפטריות הן היצור המפרק הכי משמעותי בטבע. הן ממחזרות כמעט כל דבר ומפרקות אותו לחלקיקיו היסודיים. אטום פחמן שנספג בעץ בתהליך הפוטוסינתזה יתקיים בו בימי חייו, יעבור לפטרייה לאחר מותו ומשם יועבר לפטרייה שכנה וממנה לעץ שכן וחוזר חלילה.
הפטריות מסמלות את הלידה מחדש בטבע. את היכולת של הטבע לשנות צורה ולהפוך חומר אחד לחומר אחר. לקחת את הישן והמת ולהופכו לחיים חדשים. להוליד מחדש חיים וחומר.
הטבע הוא ישות אינטליגנטית, לנו, בני האדם, אין את היכולת לתקשר עם אינטליגנציה זו.
הפטריות הן אחת מהצורות בהן האינטליגנציה של הטבע מתממשת כחומר. הן בעצם חלון אל הטבע שמאפשר לנו להבין אותו וללמוד איך פועל בצורה טובה יותר. איך מידע מועבר בין יצורים שונים, איך הטבע מסתגל לשינויים, איך חומר מתמחזר ואותם אטומים עברו ומועברים מיצור ליצור עד קץ הימים.
ידועים כיום כ-1.5 מיליון זני פטריות, פי 6 יותר מזני צמחים. מתוכם יש 20,000 זנים המייצרים גופי פטרייה מעל פני השטח. השאר מתקיימים כרשתות קורים, כתפטיר, מתחת לפני השטח, על רקבובית עצים, בתוך יצורים או בבתי גידול שונים ומשונים אחרים.
יש מגוון עצום של צבעים, גדלים, מרקמים וצורות קיום של פטריות. חלקן מייצרות אור פלורסנטי וזוהרות בחושך, חלקן חיות בתנאי חיים קיצוניים ובלתי נתפסים וחלקן חיות רק בתוך אורגניזמים אחר.


בניגוד לצמחים, שאחת ממטרותיהם זה להיראות ולהתבלט. למשוך ציפורים וחרקים אל הפרח הריחני או אל הפרי נושא הזרעים העסיסי, הפטריות לא צריכות את עולם החי כדי לעזור בהפצתן. הן מסתתרות בחשכת הקרקע או בבית הגידול שלהן רוב הזמן. מגדילות את רשת הקורים שלהן עוד ועוד, מפרקות חומר אורגני ומנגישות אותו ליצור הבא שעומד להיוולד או לצמוח.
יש לנו לעתים חשש מפטריות, עובש ונבגים, אולי בגלל הקשר שלהם לתהליכי ריקבון ומוות. אולי משהו שגדלנו עליו.
אולם ישנן תרבויות שממש קידשו את הפטריות, כמו תרבות בני המאיה. הם ידעו להשתמש בפטריות לריפוי, למסעות משני תודעה ולטקסים שמאניים, אך הרבה מידע זה אבד עם אותה תרבות שנכחדה. כיום הפטריות משנות התודעה או הפסיכודליות מקבלות עדנה מחודשת בחוגי המדע ובחוגי אנשים סקרנים. אולם, זה חומר לכתבה אחרת.
נחזור אל עולם הטבע.
יחד עם תפקידן של הפטריות כמפרקות חשובות של חומר אורגני ומשתתפות פעילות בסופם ובמיחזורם של יצורים שמתו, יש להן גם תפקיד מרכזי ביצירה של חיים חדשים. בבריאה של חומר חדש מהחומר הישן המת.


ללא הפטריות, היינו מקבלים ביומאסה צמחית שהיתה חונקת את כדור הארץ. הפטריות מצליחות לווסת את אותה מאסה צמחית, למחזר אותה לחלקיה הקטנים ולייצר חומר אורגני מפורק ממנו ניזונים צמחים אחרים ובעלי חיים וממנו נבנית האדמה.
פטריות מסוגלות לפרק כל דבר ממקור צמחי ופחמני וזה כולל גם נפט ושמן ומוצריהם. הן היצור היחיד שיודע לפרק את החומר המעוצה בצמחים, הליגמין. ולכן יש הרבה פטריות ביערות. כי זה תפקידן. להשיב לטבע את החומר האורגני. הן שומרות היער האמיתיות.
מתחת לפני השטח חיה עיקר המאסה של הפטרייה בצורת רשת קורים מסועפת מאוד, התפטיר, הגדלה כל הזמן בכל הכיוונים. גוף הפטרייה שרואים מעל פני השטח בחלק מזני הפטרייה הוא בסך הכל אבר הרבייה המשני שלהן, איבר המפזר אין ספור תאי מין מופרים, נבגים.
הטענה היא שרשת הקורים הסבוכה של הפטרייה מורכבת הרבה יותר מרשת הנוירונים במוח שלנו, מוליכה הרבה יותר סוגי אותות והרבה יותר סתגלתנית ממנו. כמו התקשורת במוח שלנו, גם התקשורת בתוך רשת הקורים מתבססת על אותות אלקטרוכימיים. זו הסיבה שהכריזו על הפטריות כאוטוסטרדת המידע של הטבע, או אם תרצו האינטרנט של הטבע.
רשת הקורים היא אדירה ובלתי נתפסת. תחת כל צעד שנעשה ביער תהיה רשת קורים באורך של 500 ק"מ. בנוסף לכך שהרשת מחזיקה את הקרקע הלכה למעשה ומונעת ממנה להיסחף או להתפורר, הרשת הזו מעבירה סיגנלים בתוכה.
עצי היער מעבירים חומרי תזונה ומתקשרים ביניהם באמצעות אותו תפטיר המחבר את שורשיהם. מחקרים חדשים הראו שעצים בוגרים מזהים את העצים הצאצאים שלהם ביער באמצעות אותן פטריות שמחברות ביניהן ומעבירים אליהם חומרי תזונה. ממש כמו שאנחנו דואגים לצאצאים שלנו.
משפחת פטריות זו שיודעת לחבר בין שורשי צמחים, נקראת פטריות מיקוריטיות.

פטריות בגינה הביתית
בגינה שלנו נרצה אוכלוסייה מגוונת ככל הניתן של אורגניזמים בכלל ופטריות בפרט. אוכלוסיית פטריות שתמחזר את החומר האורגני המצטבר ותנגישו לצמחים, שתווסת את אוכלוסיות החיידקים באמצעות הפרשת חומרים אנטיביוטיים, שתחזיק את הקרקע ותגן עליה מפני סחף ושתייצר תקשורת בריאה בין העצים.

בגינון אקולוגי אנחנו מקפידים לאפשר לפטריות להתבסס בשטח שלנו כי הן השיניים והאינטרנט של הטבע.
אגב, אנחנו נמנעים מהמושג אורגניזמים יעילים או טובים מכיוון שיעילות או מושגי טוב ורע הם מושגים סובייקטיביים. למי הם טובים? כנימה שאוכלת עלה היא משהו רע? זחל של פרפר שאוכל את המנגולד שלנו זה דבר רע? ומה לגבי חתול שצד זיקיות בגינה?
ולכן המושג הנכון הוא אוכלוסיית פטריות או אורגניזמים מגוונת. כי אחת התפיסות של גינון אקולוגי אומרת שמגוון שווה יציבות.
ככל שיהיה לנו מגוון גדול יותר של צמחים, מצמחי תרבות ועד צמחי בר, וככל שיהיה לנו מגוון גדול יותר של בתי גידול, מערוגות על פני האדמה ועד בריכה אקולוגית וככל שיהיו לנו יותר יצורים בגינה, מחיידקים ופטריות ועד קיפודים – כך המערכת שלנו תהיה יציבה יותר, תגיב מהר יותר לעקות וההרמוניה תשרור בה. ממש כמו בטבע.


אז איך נוכל לעזור לטבע לפתח אוכלוסיית מיקרואורגניזמים מגוונת בגינה שלנו?
יש כמה פרקטיקות פשוטות שמומלץ ליישם בגינה:
1. שמירה על לחות האדמה – ביולוגיית קרקע צריכה לחות. רוב התהליכים המטבוליים דורשים מעבר חומרי הזנה מומסים במים.
2. שימוש בחיפוי קרקע אורגני כגון עלים יבשים ורסק עץ – הממשק שבין החיפוי והקרקע יוצר סביבת אדמה פורייה מאוד לאותה ביולוגיה.
3. פיזור של ענפים או גזעי עצים כמצע גידול לפטריות. אמרנו שפטריות הן היצור היחיד שמפרק חומר מעוצה. עשו זאת בצורה אסטתית ונעימה. הניחו עציץ משתפל על בול העץ או בנו מערום עצים נחמד. ובונוס קטן, מערום העצים יהווה בית גידול לחרקים שונים, ממש בית מלון לחיפושיות.
4. פיזור מוצרים מיוחדים למטרה זו ועשירים בפטריות. לשמחתנו נושא ביולוגיית האדמה כבר מגיע לקדמת הבמה וברוב המשתלות ניתן למצוא תוספי קרקע מבוססי חיידקים ופטריות שונים. ניתן אפילו לרכוש פטריות מיקורטיות – אלו שנקשרו לשורשי הצמח – ולהשתמש בהן בעת שתילים עצים ושיחים (פחות מומלץ לצמחים חד-שנתיים קצרי חיים).
5. פיזור רקבובית או אדמה שאספנו מיערות או גינות ותיקות ולא מופרות, בהן יש אוכלוסיית צמחים מגוונת ועשירה. זהו בעצם גרעין גדילה טבעי של ביולוגיית קרקע בתוכו כבר קיימת אוכלוסיית מיקרואורגניזמים מגוונת, אותו אני נוהג לערבב באדמת הערוגות והגינה.
6. שמירה והתייחסות אל האדמה שלנו כאל יצור חי לכל דבר: לא לדרוך עליה יותר מדי כדי שלא להדקה, ללכת רק בשבילים, לא לשפוך עליה חומרי ניקוי או חומרים כימיים, ולא לעדור אם אין ממש צורך - עידור האדמה חושף את מושבות החיידקים והפטריות לפרץ אוויר ואור שהן לא רגילים אליו, כמו גם שובר פיזית את מושבות הפטריות ופוגע בהן.


כשתקפידו לעשות את הדברים האלו תתחילו לראות בגינה שלכם, באזורים מושקים ולחים או בעונות הרטובות, את התפטיר הלבן של הפטרייה שמעיד על פעילות של חומר אורגני בקרקע. אין מה לחשוש מהתפטיר, הרי כבר אמרנו שהן קרובות משפחה שלנו.
נכון שישנן פטריות טפיליות שמזיקות לנו, בני האדם. אלו הן בעיקר פטריות ממשפחת הנבגים, שמרים ודרמטופיטים שנחשבות אופורטוניסטיות. כלומר, שאנחנו בריאים עם מערכת חיסון חזקה ואוכלוסיות חיידקים בריאה, הן לא יזיקו ואף יעזרו בתהליכי עיכול שונים. אולם ברגע שהגוף שלנו נחלש, ובעיקר ברגע שאוכלוסיית החיידקים הטבעית שלנו נפגעת בעקבות נטילת אנטיביוטיקה - אותן פטריות יצאו מאיזון ויפגעו בבריאות שלנו. כזו למשל היא פטריית הקנדידה הנפוצה.
ישנן גם פטריות שפוגעות בצמחים שלנו: בעיקר פטריות עלה כמו הקימחון והפייחת. ניתן לטפל בהן באופן אקוטי על ידי דחייתן באמצעות ריסוס עלוותי של חיידקים מועילים שניתן לרכוש במשתלות. חיידקים אלו דוחקים אותן מבית הגידול.
אולם כמו בגוף האדם, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מזיקים היא לתת לטבע לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – לווסת את עצמו. כמובן שאנו יכולים לחזק את מערכת החיסון של הצמח, אם באמצעות דישון שוטף, השקיה מספיקה, ודאגה שתהיה לו מספיק שמש.
צמח חזק שמותאם לסביבתו יודע להתמודד בעצמו עם רוב הטפילים וביניהם הפטריות.


ואם כבר מדברים על פטריות, הרשו לי לרגע להרחיב את היריעה:
סיניסתיזיה הינו מושג שמשמעו שילוב בין חושים. לדוגמה, היכולת לראות צלילים או לראות קולות. ידועות פטריות שונות שיש להן יכולות סיניסתזיות או במילים אחרות פסיכודאליות.
טריס ודני מקנה היו זוג חוקרים בשנות ה-70 של המאה הקודמת שהציעו תאוריה לפיה אבותינו הקדמונים, החלו לאכול פטריות בעלות יכולות סיניסתיזיות לפני 2 מיליון שנה, אשר גרמו להרחבת התודעה שלהם. אחרת קשה מאוד להסביר את הקפיצה התודעתית והתפתחות המוח של האדם הקדמון במשך 2 מיליון שנה עד למוח המפותח שלנו. 2 מיליון שנה הן שבריר זמן במושגים אבולוציוניים. זמן קצר מדי בכדי להסביר את הקפיצה האדירה ביכולות הקוגנטיביות שלנו. בנוסף, ידוע על פי ממצאים ארכיאולוגיים, כי בעבר הרחוק 23 מיני קופים עילאיים צרכו פטריות בתזונתם.


התאוריה אומרת שפטריות אלו הרחיבו את כמות המידע שהתקבל במוח הקופי והרחיבו את תודעתם, כך גם כנראה התפתחה השפה שהפכה את המין האנושי לגורם שליט על פני הכוכב.
לסיכום, עולם הפטריות הוא עולם קסום שאנו רחוקים מלהבינו עד הסוף. מה שבטוח הוא, שהפטריות הן אורחות חשובות מאוד בגינתנו, או שבעצם אנחנו האורחים הזמניים בגינתן, כי הן היו כאן הרבה לפנינו וישרדו כנראה הרבה אחרינו.

להמשך קריאה על גינון בר קיימא